ניגובי בוקר

הרבה חלומות על הטכניון יש לי. לרב זה לא נראה כמו הטכניון אבל אני יודעת שזה זה.
אני במעונות, ויש לי שותפות לדירה, וקורים דברים מוזרים כמקובל בחלומות, וכשאני מתעוררת יש לי תחושה מתוקה, כי בכל זאת, טכניון.
הבוקר הייתי באזור הדמדומים שבין שינה לערות והצלחתי לאחוז בשניהם.
מצד אחד תינוק צועק Mooooooommyyy
ומצד שני אני דנה עם שתי השותפות שלי בעניין סידורי האוכל, בעודי פורסת עוגה מוזרה למראה, ארוכה, ויוצרת הרבה פירורים.
צועקת בחזרה מההההה
ומזהה שאני עדיין בשיחה עם החלום, מסתכלת סביב, תוהה תהיות כמו – למה אני בדירת שותפות ולא בדירה עם המשפחה שלי.
Mommy, can you wipe my bummy הוא שר לי ואני צועקת, חזק מספיק אני מקווה, חזק מספיק בשביל שהוא ישמע אבל לא חזק מדי, לא רוצה להחריד את שלוות השותפות או להבריח את החלום. אני יכולה לברר שם עוד כמה דברים.
לאאאא. תנגב לבד
והוא ממשיך לשיר. ואני מתבוננת בשותפות ובעוגה והן מביטות בי בחזרה וכל השאלות שיש לי לשאול מונחות שם, ואני מבינה שאת ההזדמנות לשאול אותן פספסתי. אולי בחלום הבא, הרי הם באים אחת לכמה חודשים, והילד שלי הולך לכיתה אל"ף בספטמבר אבל לנגב את הטוסיק הוא עוד לא יודע. ואני קמה מהמיטה.