ארנב וחומוס

אתמול כיתת ו-ח, הכיתה של אור ונטע, בלי אור (שהלכה מאיתנו לויקטוריה הרחוקה), הלכה מיד אחרי הפסקת הצהריים לבית של אלווין. בבית של אלווין חיכו להם פרן (אמא של אלווין) וקאי (בן הזוג שלה) וארבעה ארנבים שבשלב הזה, אני מניחה, כבר היו מתים. לא הרגו אותם לכבודם, זה רק התזמון שהיה מותאם לתכנית הלימודים שהכינה לכיתה טקי המורה.
הילדים התחלקו לארבע קבוצות. קבוצת בנות ושלוש קבוצות בנים. כל קבוצה קיבלה ארנב. אולי במקרה ואולי בכוונה, יצא שהבנות קיבלו ארנבת והבנים קיבלו ארנב.
הקבוצות השונות היו אמורות לרוקן את בטן הארנב/ת מכל אבריה ולזהות אותם ובסופו של ריקון, כשכל מה שהיה צריך לצאת יצא – הן הפשיטו את החיה מפרוותה. (יש בתכנית גם סדנא לעיבוד פרוות ע"י קאי אבל לא בטוח שזה יקרה השנה. ואז הם ישתמשו בפרוות הארנב לקישוט נעלי בית לתינוקות שיתפרו בעצמם וימכרו אותן לגיוס כסף לתכנית שלהם. זה בטח לא יקרה השנה אבל אם וכאשר זה יקרה, זה יהיה יופי של פרויקט).
אני חושבת שזה טוב שילדים זוכים "לנתח" יונק כדי לראות את האיברים הפנימיים ושזה לא ניתוח ש"מבזבז" חיה. זאת חיה שבמילא היתה בדרך לסיר. לנקות בטן ולהפשיט חיה זאת מיומנות שטוב ללמד ילדים שגרים ביער, כמו שהם לומדים להסתדר בשלג, לזהות עצים, צמחים וחיות, לבנות מחסה ולהסתדר באגם ובנהר, בשחיה ועם כלי שיט ידניים קטנים.
נטע מספרת שכשהבנות גמרו לרוקן את הבטן ועברו להפשיט את הפרווה, שאר הקבוצות, אלו שהיו מורכבות מבנים בלבד, היו עם ארנבים אם בטן מלאה וכולם היו עסוקים בלשחק בביצים של הארנבים. וזה, לדעתי, מסכם את ההבדל בין בנים ובנות בגיל 12.

יום אחרי, הייתי עם הכיתה בשיעור מתמטיקה. פתרנו תשבצים ("רגע, אז היום זה מתמטיקה כיף או מתמטיקה רגילה?" "מה זאת אומרת, כל מתמטיקה היא כיף!") ולקראת סוף השיעור הכיתה התמלאה בריח טוב. הריח הגיע מסיר חשמלי שהונח בקצה הכיתה, מחכה לצהריים שיבואו. והם באו. על גבי עגלה קיבוצית משהו נטע וטקי הביאו קערות ומזלגות מחדר "כלכלת בית" ולכל מי שרצה (פחות או יותר כל הכיתה, פחות שני הצמחונים שבה) מילאה נטע קערה בנזיד ארנב שהכינה פרן, מאחד מהמנותחים.

עזבתי את הכיתה, הלכתי לבדוק מה שלום קשת וטל שהשארתי בינתיים בספריה מול מחשב וכשחזרתי היה שקט כזה שיש כשהפיות עסוקים באכילה. פתאום החרידה את השקט טקי שהרימה ראש מהקערה שלה, החזיקה משהו קטן ביד, הניפה אותו באויר ושאלה:מישהו רוצה לראות חוליה של ארנב?

וכעת, מתכון צמחוני מעולה שבמעולים.
המלצה על המתכון הגיעה מקבוצה מקומית (יחסית. צ.אמריקה…) בפ"ב. לצערי לא זוכרת ממי בדיוק.
הכנתי אותו עם חומוס כמומלץ ויצא מעולה אפילו שזה תבשיל חומוס (אני אוהבת את החומוס שלי בצורת מסבחה באבו-חסן. פחות במופעים אחרים). החלטתי לנסות להכין אותו עם עדשים ולרוץ לספר לחבר'ה. הכנתי אותו לכבוד מסיבת יום ההולדת של ישראל המכונה מדינה. היתה לנו כזאת מסיבה, עם מדורה וספרי קצף וכובעים מדוגלים ואוכל טוב. בסוף המסיבה נשלפה עוגת גלידה שסוניה הזמינה עבור המסיבה. העוגה היתה גדולה, מגולדת כדבעי ועל חלקה העליון בג'לי כחול עוצמתי צויר דגל ישראל ונכתב "Happy birthday Israel" גיל החוגגת הופיע בנרות שנתקעו בקצפת התכלכלה שעיטרה את שוליה. עצרתי את הצחוק הבלתי נשלט (מסתבר שהוא כן נשלט) בשביל לנשוף על הנרות בשם הכלה. שאף אחד לא יגיד שאצלנו לא יודעים לחגוג, הא?

בחזרה לקארי. הכנתי אותו בכמות כפולה ורק אחרי הטעימה הראשונה אחרי שכל הרכיבים היו בסיר קלטתי שהכנסתי לסיר עדשים מונבטות יפהפיות עם זנב לבן חמוד אבל לגמרי לגמרי לא מבושלות. אז אני לא יכולה לספר איך זה עם עדשים כי התבשיל הזה היה צריך לעבור עוד כמה מדורי גיהנום ושיפוצים כדי להיות בר לעיסה אבל גרסת החומוס נפלאה ומומלצת בפה מלא גלידה.

קארי חומוס בחלב קוקוס עם בצל ירוק של Vij

רכיבים:

1/2 כוס שמן צמחי
1 כף זרעי כמון
1 בצל גדול, קצוץ
2 עגבניות בינוניות, קצוצות
1.5 כפיות מלח
5 כפות ג'ינג'ר קצוץ דק או מגורר
פלפל חריף קצוץ לפי הטעם (במקור – 4 כפות חלפניו)
כליטר וחצי של גרגרי חומוס מבושל (שווה ערך ל3 קופסאות שימורים של 540 מ"ל)
1 כוס חלב קוקוס (עיגלתי לפחית שלמה)
8 בצלים ירוקים, החלק הירוק בלבד, פרוס

הכנה:

• בסיר גדול מספיק להכלת כל החומרים חממי את השמן, הוסיפי את זרעי הכמון ותני להם להתפצפץ במשך 30 שניות.
• הוסיפי את הבצל הקצוץ וטגני במשך 8-10 דק' עד להשחמה.
• הוסיפי עגבניות, גי'נג'ר, מלח ופלפלים חריפים וערבבי. אדי במשך 5-8 דק'.
• הוסיפי את גרגרי החומוס וחלב הקוקוס, הביאי לרתיחה, הנמיכי את האש ובשלי בבעבוע עדין וסיר מכוסה במשך 5-8 דק'.
• הוסיפי בצל ירוק ובשלי במשך דקה נוספת.