כבר כמה פעמים הוא ביקש אבל זאת היתה בקשה רפה אז המשכנו הלאה. לאחרונה זה חזר על עצמו בכל פעם שיצא לו להיות ליד אנשים חדשים שלא מכירים אותו. אנשים שדיברו עליו בגוף שלישי נקבה.
אתמול היתה הפעם האחרונה שהוא ביקש, רגע לפני שהלך לישון. הוא ביקש שלא יהיו לו כל השערות הללו שנופלות לו על הפנים כשהוא מתכופף. אמר ונרדם עם הספר החביב עליו כרגע.
גור אדם ארוך שיער
אז למחרת במהלך ארוחת הבוקר עשיתי לו תספורת.
זה לא היה פשוט עם כל הראסטות שגרמו לשערות הקרקפת לעמוד בצורה מצחיקה גם אחרי שהראסטה הורחקה. אני צריכה מים.
"בוא להתקלח"
"בואי לעשות אמבטיה איתי"
"לא בא לי לעשות אמבטיה עכשיו, תיכנס אתה"
"but I like having a bath with somebody big that I love that is not daddy"
"גם אני אוהבת אותך. אני אשאר פה לידך ואסרק אותך ואוריד לך קצוות של ראסטות"
עכשיו יש לי בן מתוק מאוד שלא נראה כמו בת.
לילה יורד. טל מתענין בציצים של אמא. מה? אתה רוצה לינוק? חשבנו שגמרת עם זה כבר.
הוא מתקרב לציצי, מחזיק אותו, מסתכל, תוהה, ואז אומר: "אני לא יודע באיזה פה לינוק"
יש לו רק פה אחד. אני לא מבינה.
יובל ואני ממשיכים לדבר ובזוית העין רואים את טל מסדר את הפה שלו במגוון צורות, פתוחות יותר, פתוחות פחות, עושה פרצופים, מתאמן על מנחים. פתאום קורא: "נזכרתי"
הוא נזכר.
הוא יונק, או לפחות עושה את התנועות הנכונות, עם הפה והלשון והכל. לא בטוחה שיצא משהו, העיקר הכוונה.
עוד כמה תמונות, מהיום שאחרי, עת היינו באימון כדורגל שנטע ערכה ממנו הילדים נוטים לזלוג לכיוון קערת ההחלקה הסמוכה, גם אם לא הביאו איתם גלגלים.
