חטיף גרנולה מעולה שבמעולים

בימי קדם הכנתי את החטיף הזה לבנות המשפחה שיצאו אל ההרים כדי לגלף שלג. אחר כך שכחתי ממנו. עכשיו נזכרתי בו וחיפשתי אותו וגיליתי שהוא בגדר טיוטה כבר יותר משנה וחצי. אז ניערתי את הנפטלין מהפוסט, הדפסתי לי את המתכון ואף הכנתי אותו מספר פעמים. מהנסיונות הללו נוספו שתי הערות אותן אשרשר בסוף ההערות הקיימות.
מעניין מה עוד קבור לי בטיוטות…

תודה למאמאטבע שהמליצה על המתכון. הוא מעולה!
המתכון ממתכוניישן שבתורן נשענו על מתכון קיים ועשו בו שינויים קלים. ממש כמו שאני עשיתי למתכון שלהן.
כדאי מאוד להסתכל על ההדרכה שלהן. הן מצלמות מלמעלה עם אור טוב, לא כמוני, מהצד, בלילה…

השינויים שלי:

הקטנתי את כמות הסוכר, בהדרגה, עד אפס (עדיין היה דבש בשביל מתיקות מספקת) אבל אז העליתי קצת בחזרה כי אמנם לא נרשמה תלונה מצד הילדות לגבי הטעם אבל אני התלוננתי על המרקם. זה התפורר מדי. בסוף התיצבתי על מה שזה לא יהיה וכשתרגמתי בחזרה לכוסות לטובת, אתן יודעות מי, יצא שצריך 5/24 כוסות. אתן מוזמנות לחפש את זה בסט כוסות המדידה שלכן….
הגדלתי קצת את כמות הטחינה, מה שאומר שעכשיו בשביל לקבל את הכמות המדויקת צריך ללכלך בדבר הדביק הזה גם כוס וגם כפית, כמו שיש בכל מתכון אמריקאי שמכבד את עצמו (לצד ציון כמות החמאה בכפיות. אבל מזה נמנעתי. עם חובבות דחיסת החמאה לתוך כפיות וכוסות הסליחה).
הילדות ביקשו בלי מלח. הורדתי מלח.
איפה שמצויין אגוזים – ערבבתי אגוזים וזרעים. עובד יופי.
קמח כלשהו – במתכון היה קמח מלא. החלפתי בכלמיני קמחים שטחנתי מכלמיני אוכל של ציפורים: דוחן, אמרנט, קינואה. הכל עובד יופי.
החלפתי חלק מהש"ש בקינואה תפוחה פריכה ("פצפוצי קינואה?"). זה משדרג את המרקם. מתישהו ניסיתי לרכוב על הגל ולהחליף עוד חלק בפצפוצי אורז. היו עם זה שתי בעיות – קשת ממש לא אוהבת פצפוצי אורז (ועוד היו שם קשיו. היא היתה צריכה לשלוף החוצה חצי מהחטיף) וגם – הפצפוצים האלה מגדילים את הנפח של התערובת ואז כמות המדביקים (סוכר, דבש) לא מספיקה. מסקנה – כדאי להחליף חלק אבל לא בהגזמה. נגיד – חמישית.
תמיד יובל וקייט צוחקים עלי שאני אומרת על כלמיני מאכלים שזה קלי קלולה להכין אותם. אני רוצה להסביר – מתכון קל, מבחינתי, זה מתכון שכולל מספר קטן של רכיבים שונים, ההכנה שלו זה ערבוב ולא צריך לחתל ולהניק אותו אחרי הערבוב, מקסימום לשים בתנור, עם טיימר. המתכון הזה נחשב אצלי קשה בגלל שלוקח זמן לקושש את כל הרכיבים מרחבי המטבח וצריך לחמם את הרכיבים שנוטים להיות קשים 11 חודשים בשנה וזה שתי קערות נפרדות ואם כל זה קורה כשיש בסביבה תינוק מאמם שרוצה לעזור – מדובר על פרויקט של שעתיים, לא כולל טאטוא רצפות וטיפול בנזקים אחרים.
שידרוג: הכנתי חמאת קשיו, הוספתי קצת חמאת קקאו (בפעם הבאה – הקצה השני של הסקלה. שוקולד 70%-100%), מרחתי מעל המשטח האפוי, ציננתי ואז חתכתי. זאת תוספת מעולה שהיתה יכולה להיות טובה ממש אם לא היה לה מעט מהטעם הקצת דוחה שיש לחמאת קקאו נטו.
לא שינוי – הערה של לאחר ניסיון: אם הטחינה אינה חלקה ונוזלית אלא טחינה מתוצרת קנדית שהיא raw וגבשושית ומחוספסת – שתלך לעוגיות טחינה. בשביל החטיף הזה צריך טחינה עם מבטא ערבי, אחרת זה מתפורר מדי.

חטיפי גרנולה מעולים

לתבנית בגודל 20 על 30 ס"מ. מכפלות שימושיות – בקובץ ההדפסה

רכיבים:

130 גר' (1/2 כוס פחות כפית) טחינה
75 גר' (1/4 כוס) דבש או סילאן
70 גר' חמאה
1 כף מים
170 גר' (2/3 1 כוסות) שיבולת שועל גסה
50 גר' (פחות מ1/4 כוס) סוכר חום
42 גר' (1/3 כוס) קמח כלשהו
1/2 כפית קינמון
100 גר' (1 כוס) אגוזים
75 גר' (3/4 כוס) שוקולד צ'יפס

הכנה:

מחממות ביחד מים, טחינה, דבש וחמאה עד שכל הרכיבים נוזליים מספיק בשביל להתערבב (מי שגרה דרומה מכאן, יתכן ורק תצטרך להתיך את החמאה). מערבבות.

בקערה גדולה מערבבות כל היבשים ביחד: שיבולת שועל, סוכר, קמח, קינמון, אגוזים ושוקולד.

מוסיפות את הרטובים המעורבבים ליבשים ומערבבות עד שאחיד.

בתבנית מרופדת בנייר אפייה מפזרות את התערובת ומהדקות. הנייר ממלא שתי פונקציות – הוא יעזור להוציא את המוצר האפוי מהתבנית בקלות ובשלב הזה של ההידוק הוא מאפשר לקפל פנימה את הקצוות כדי לישר ולעבות אותם. קצוות דקים הם קצוות שרופים.

אופות ב180C/ 350 F למשך 25 דק' או כנדרש להשחמה קלה. בתום האפיה יהיה צבע אבל רק אחרי קירור מלא המוצר יהיה קשה ולא מתפורר.

מניחות להצטנן לגמרי ואז שולפות מהתבנית בקלות וחותכות לחטיפים בגודל הרצוי.